מאת אלן וודס - תרגום מאנגלית שחר שניצר

כבר מלכתחילה, נאבקנו כנגד ניסיונות האופוזיציה, בגיבוי האימפריאליזם האמריקני, לסלק את ממשלתו המתקדמת, שנבחרה באופן דמוקרטי, של הוגו צ'אווס. הסיבה לכך היא שמפלה לצ'אווס תהיה בגדר של מהלומה ניצחת לפועלים ולאיכרים בכל רחבי אמריקה הלטינית. במלחמה מעמדית זו שורטטו הקווים באופן ברור ויש צורך לקחת צד באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים.

המאבק למען שינוי חברתי בכיוון הסוציאליזם כולל שורה של קרבות. הפועלים והאיכרים מתמודדים בהם מול האויב המעמדי - אדוני הקרקע, בעלי הבנקים, הקפיטליסטים והאימפריאליסטים. רק דרך השתתפות ההמונים בקרבות אלו, במלוא המרץ והנחישות שלהם, הם מסוגלים לצבור את הניסיון הנחוץ על מנת לעלות לרמה הנדרשת לביצוע שינוי חברתי עמוק.

מקומם של המרכסיסטים המהפכנים הוא שכם אל שכם עם אחיותינו ואחינו למעמד. תמיד נימצא בשורות הראשונות של המאבק תוך מאמץ לדחוף את התנועה קדימה ובאותה שעה, תוך ניסיון להביא את כוח החלוץ לעבר התוכנית וההשקפה של המהפכה הסוציאליסטית. עם התפתחות המאבק המעמדי, הפועלים והאיכרים של ונצואלה הבינו כי עליהם להנחיל תבוסה מוחצת לאוליגרכיה ולאימפריאליזם במשאל העם. יש הכרח להשאיר את חבורת הגנגסטרים הריאקציונית הותיקה מחוץ לארמון הנשיאות! זוהי המטרה המיידית וההכרחית. לאופוזיציה אין ולא כלום עם הדמוקרטיה. אישים ריאקציוניים כמו פדרו קרמונה ואנדרה פרז מתארים את עצמם כ"דמוקרטים" בעוד שהכל יודעים שהם אינם אלא אויבי הדמוקרטיה, כפי שנראה בבירור בניסיון ההפיכה הצבאית של ה-12 באפריל 2002. קרלוס פרז עצמו, רפובליקני דומיניקני אשר נמלט מהאשמות בגין שחיתות, הצהיר לאחרונה כי הדרך היחידה לסלק את צ'אווס היא תוך שימוש באמצעים אלימים ואח"כ תידרשנה 5 שנים של דיקטטורה! ג'ורג' בוש (שמעולם לא זכה בבחירות הוגנות), נתן גיבוי לניסיון ההפיכה הריאקציוני. נאומיהם של שני האישים הנ"ל בנוגע לדמוקרטיה אינם מעוררים אלא גיחוך וגלי צחוק.

אנו רק יכולים לשער איזה סוג של דמוקרטיה היה משתרר בוונצואלה אילו היה מצליח ניסיון ההפיכה של 2002. אנו עדיין זוכרים את שני ימי ההחשכה מרצון של התקשורת המקומית כאשר באותו זמן נערך מסע ציד נגד תומכי ופקידי ממשלת של צ'אווס בשעה שהתקשורת ה"דמוקרטית" שומרת על שתיקה חשאית.

במשך זמן רב, האופוזיציה לא הסתירה את רצונה לראות את צ'אווס מסולק ואפילו נהרג. הנשים והגברים ה"נוצרים" הללו מונעים לא ע"י אהבת ארצם אלא ע"י שנאה עיוורת - שנאה מעמדית. הם שונאים את צ'אווס משום שהם רואים בו מייצגם של העניים והמנוצלים אותם הם שונאים ומהם הם פוחדים. הוא העמיד את ההמונים על הרגליים וסייע להם להגיע להכרה בדבר כוחם. זוהי הסיבה האמיתי לשנאה העצומה לה זוכה הנשיא מצד העשירים.

ניצחון לאופוזיציה יהיה בגדר של אסון למעמד הפועלים וההמונים בוונצואלה. הוא יביא לביטול הצעדים המתקדמים בהם נקט משטרו של צ'אווס ולחיזוק האחיזה של האימפריאליזם וההון המונופוליסטי הפרטי בכלכלה הוונצואלית. הוא ידחף את הפועלים והאיכרים חזרה למצב ממנו הם מנסים בכל כוחם להימלט.

מאחורי ה"קואורדינדורה דמוקרטיקה" עומד כל המושחת והרקוב שבחברה הוונצואלית. בעלי האדמה, הבנקאים והקפיטליסטים אשר מצצו את דמם של ההמונים הוונצואלים במשך דורות ומכרו את וונצואלה לאימפריאליזם במחירי מציאה ריצפתיים, הסוכנים השכירים של וושינגטון והגנגסטרים הריאקציונים מכל הצורות והגדלים.

אלו הם הכוחות העומדים מאחורי האופוזיציה והקוראים להצבעת "כן" במשאל העם ביום ראשון. אלו כוחות נמצאים מן העבר השני? בצידו של צ'אווס נמצאים המוני מעמד הפועלים הנאבקים למען שכר ותנאים הוגנים, האיכרים הנאבקים למען אדמה, המובטלים הנאבקים על מנת להשיג עבודה ולחם, האינטלקטואלים המתקדמים הנאבקים למען תרבות, האנטי אימפריאליסטים הנאבקים למען חופש, הצעירים הנאבקים למען עתיד. אלו הם היורשים האמיתיים של בוליבר, מרטיו וצ'ה גווארה, צד בצד עם או של מארכס, אנגלס, לנין וטרוצקי. במילה אחת, כל החלקים החיים של החברה הוונצואלית.

במאבק המעמדי הזה אין לנו ספק היכן אנו ניצבים.

חברים! הפועלים והנוער של וונצואלה! הבה ונתאחד על מנת למחוץ את האופוזיציה ביום ראשון, ה-15 באוגוסט! אח"כ הבה נמשיך להילחם למען מהפכה עד הסוף!

למרות השקרים של התקשורת תומכת האופוזיציה ומסע הדיס אינפורמציה שהיא מנהלת, נראה שהאופוזיציה עומדת לחטוף את התבוסה שהיא כה ראויה לה במשאל העם של ה-15 באוגוסט. משאלי דעת הקהל מצביעים על כך שצ'אווס צועד בראש. כ-14 מיליון וונצואלים נחשבים כתומכים בטוחים בהישארותו של צ'אווס, או כתומכי בחירות מיידיות תוך 30 יום אם בכל זאת תתממש האפשרות הפחות סבירה וצ'אווס יפסיד במשאל. באחוזים מדובר על למעלה מ-50% מול פחות מ-40% של תומכי האופוזיציה.

שר המדע והתקשורת, ג'סי חכון, צוטט כמי שאמר כי כל המשאלים, כולל הללו שבשירות האופוזיציה, הראו על יתרון של לא פחות מ-10% לצ'אווס. השר הוסיף כי הרוב המכריע של הציבור כבר החליט כיצד להצביע וכי רק 10%-15% עדיין מתלבטים בקשר לדרך הצבעתם.

אנו מקווים שנתונים אלו נכונים. מתחילת התהליך המהפכני הוכיחו ההמונים הוונצואלים את בגרותם ואת תפישתם האינסטינקטיבית את הצורך הפוליטי. הם הביסו כל ניסיון של מהפכני הנגד. הפעם הזו איננה שונה. הניסיון של האופוזיציה להשתמש במכשיר "משאל העם" דומה לניסיון לבצע הפיכה צבאית תוך שימוש באמצעים חוקתיים, וניסיון זה עורר שוב את ההמונים לפעולה. המערכה למען הצבעת "לא" במשאל העם נתמכת בידי מיליוני בני אדם. זוהי התשובה לכל הפחדנים, הציניקנים ורואי השחורות. בפעם נוספת ניצבו ההמונים מול מהפכני הנגד והם חוסמים אץ דרכם. העובדה היא שמשאל העם הקודם היה תוצאה של הונאה בקנה מידה גדול כאשר באורח פלא, האופוזיציה זכתה לתגבור המוני מצד אנשים מתים. אולי הנוכחות של כל כך הרבה קרדינלים ובישופים הייתה אחראית להתרחשות הנס הזה.

כזו נחושה היא החלטתם של האויבים המעמדיים לסלק את הנשיא צ'אווס ש"ניסים" כאלו אינם בלתי אפשריים גם הפעם. עם הפועלים והאיכרים לעמוד על המשמר! אם האופוזיציה "תנצח" באמצעות הונאה על ההמונים לקחת את העניינים לידיהם. התשובה היחידה היא פעולה המונית ישירה בצורה של שביתה כללית ומהומות אשר יביאו לתפישת השלטון ע"י המוני הפועלים - הכוח הדמוקרטי היחיד בחברה.

אל לנו להשלות את עצמנו. ניצחון ההמונים במשאל עם אין פירושו שהמהפכה ניצלה. להפך. האויב יפתח במתקפה חדשה, עזה יותר. האנשים שבהנהגת התנועה הבוליבריאנית הסבורים שקבלת משאל העם תספק את האימפריאליסטים טועים. על המהפכה להגן על עצמה וההגנה הטובה ביותר על המהפכה היא ההתקפה. על הוועדות שנוסדו למען השגת ניצחון במשאל העם לשמור על קיומן גם לאחר ה-15 באוגוסט. יש להרחיבן ולהפכן דמוקרטיות לגמרי, כך שתכלולנה את הנדבכים הרחבים ביותר של מעמד הפועלים ונדבכים מדוכאים אחרים. הן צריכות להיות מקושרות ברמה המקומית, האזורית והארצית. מעל לכל, עליהן להיות מזוינות. רק אנשים מזוינים מסוגלים להגן על המהפכה מפני אויביה.

דבר אחד בטוח - כל עוד תמשיך האוליגרכיה להחזיק בצמתי מפתח של העוצמה הכלכלית בידיה, היא תמשיך להשתמש בעוצמתה כדי לחסל את המהפכה ובתוך כך לפגוע בממשלה שנבחרה באורח דמוקרטי תוך ניסיון להכין הפיכות חדשות, התנקשויות ואלימות.

הבה נגייס אם כן, את כל הכוחות, כדי להביס את האוייב ב-15 באוגוסא. אם נזכה, הבה לא נבזבז את הניצחון כפי שקרה בהזדמנויות קודמות, במו"מ ופשרות עם האוייב. הבה ונשתמש בניצחון כדי להרוס את העוצמה הכלכלית של האוליגרכיה לתמיד ונמשיך בביצוע המהפכה עד הסוף בוונצואלה ובשאר אמריקה הלטינית.

להביס את מהפכני הנגד!

הצביעו "לא" ב-15 באוגוסט!

הלאה האימפריאליזם והאוליגרכיה!

להמשך המהפכה עד הסוף!

אלן וודס, לונדון, 11 באוגוסט 2004